כלות סיציליאניות | Dolce and Gabbana summer 2011

כנערה בשנות השמונים, כזו שרק מגלה את המיניות והנשיות שלה, דולצ'ה וגבאנה היו בשבילי אוויר לנשימה.
מהלוק האנדרוגני של הסמיתס והקיור, פתאום צצו המחוכים והחזיות שמדונה לבשה בקליפים שלה, הכנריות הסקסיות בקליפ של BACK TO LIFE, המלוות של פרינס בCREAM  ואני הרגשתי שמצאתי את עצמי.
התעוזה הראשונה היתה בפורים 88, כשהחלטתי להתחפש למדונה וגררתי את האמא הפולנייה שלי לחנויות יד שנייה כדי לחפש בוסטייה.
כולם הסתכלו עלי מסתערת כנמרה על ארגזי ההלבשה התחתונה והפולנייה הסמיקה והתנצלה – "זה לפורים…"
החיכוכים החלו אחרי שפורים נגמר ואני המשכתי ללבוש חזיות במקום בגדים.
בעיניים דומעות היא הייתה אומרת לי "אבל זה היה בשביל פורים…"
בתירוצים של לימודים יוקרתיים בחו"ל, (כשלמעשה הבושות לפולנים כבר היו בלתי נסבלות), נשלחתי אחרי הצבא לאיטליה, שם ביליתי כשנתיים עם משפחה מסיציליה.
הסבתא, אישה מיניאטורית עם שיער לבן אסוף בהידוק, לובשת אך ורק שמלות שחורות ומבלה ימים שלמים במטבח בחיתוכים, קילופים ובישולים, הייתה החלון שלי לעולם שנקרא "האלמנה הסיציליאנית".
היא דיברה אך ורק סיציליאנית אבל הבנו אחת את השנייה טוב מאד, היא הצחיקה אותי עד דמעות.
בכל פעם שיצאתי עם בחור חדש היא סידרה על השולחן בסדר עולה תרמיל פול, קישוא וחציל, דורשת ממני להסביר לה עם מה אני מתמודדת…
יום אחד חלפתי על פני השירותים והיא ישבה שם בדלת פתוחה וצחקקה. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה אבל היא חזרה אל שולחן ארוחת הערב והצהירה בפני כל המשפחה והאורחים שזה רשמי, עכשיו כשראיתי אותה במערומיה, אני חלק מהמשפחה. כך נהייתה לי סבתא סיציליאנית.
שנים אחר כך כבר התחתנתי ואז התגרשתי והחלטתי שהרבה יותר סקסי להיות אלמנה מאשר גרושה, (תמיד גם אפשר לקוות…), אימצתי את לוק האלמנה הסיציליאנית ולא הסתכלתי שוב לאחור.
אבל קולקציית אביב 2011 של המעצבים דולצ'ה וגבאנה שינתה את הכל.
במחווה לנדוניה של הכלות הסיציליאניות, הם הוציאו קולקציה שמבוססת על עבודת היד ומלאכת המחשבת הסיציליאנית.
הרקמה והתחרה שנעשות ביד, על גבי מצעי כותנה ומפות, נלקחו הכי רחוק שאפשר, כמו שרק הם יודעים, להלבשה תחתונה – עליונה, לשמלות, לתיקים ואפילו לסניקרס.
הקולקציה ברובה לבנה אבל פה ושם יש נגיעות מזכרת לאלמנה הסיציליאנית בשחור.
דומניקו וסטפנו, (החלטתי שאנחנו כבר ברמה של שמות פרטיים), חוקרים את התרבות האיטלקית בכלל ואת הסיציליאנית בפרט, משנת 85. לקולקציה הזו יש טעם של הומאז' לכל מה שהם עשו ביחד מאז ולתרבות האיטלקית, יותר מתמיד.
הם מושפעים בעיקר מצילומים בשחור לבן ומסרטים ישנים. ניתן לראות את רוחו של פליני מרחפת, את סופיה לורן ואניטה אקברג. אפשר לשמוע בין השורות את השיר WHERE DO YOU GO TO MY LOVELY. ואפשר בעיקר להתאהב.
כל מי שאי פעם בילה כמה ימים באיטליה, יכול לראות ב"סרט" שלהם את הכלה, אחותה, חמותה ואמה. הביגוד סקסי ו"לביש", למרות שמלאכת היד היא ברמה של הוט קוטור.
הקולקציה הזו גרמה לי להסתכל לאחור, לראות את הסרט שלי בעשרים השנה האחרונות, לחייך, להזיל דמעה ולהסתכל שוב קדימה, עם חשק לקיץ, לשמש, לים, לחצילים…ובעיקר,
להיות שוב כלה.
מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s