פעם היה לי חלום, חנות קסומה של מעדנים שאני אכין. הגשמתי אותו וזה לא הסתדר כמו שתכננתי,היה ונגמר
היום כבר יש לי חלומות אחרים, אבל נחמד מדי פעם להזכר איך היה, מה רציתי ומה כתבתי
_____
אצלנו בבית מתקשרים דרך אוכל.
יש אוכל לשולם, יש אוכל לברוגז, אוכל להתאהבות, אוכל ללב שבור, אוכל לחזרה מטיול, אוכל לחגיגה ואוכל לחולי.
לכל מצב רוח וארוע יש את המאכל שלו ולעיתים לא צריך לדבר במילים, אצלנו מביעים רגשות, בעיקר אהבה – דרך מאכלים.
לאוכל יש מבחינתי משמעות רגשית כל כך חזקה עד שהיו בני זוג שראו בעובדה שבישלתי לאחרים – כבגידה.
ככל שהשנים עוברות, אוכל מתחבר אצלי גם כדרך לשימור זכרונות ויש מאכלים, וכמובן צבעים וריחות שהם אוגרים בתוכם, שתמיד יתחברו לאדם או לארוע מיוחד.
בתור בחורה ביישנית ומופנמת, הדרך הכי קלה בשבילי לדבר עם העולם ולומר שאני אוהבת, מעוניינת, מתגעגעת, דואגת, היא לבשל – וכשאני מבשלת אני מאושרת.
אני לא בדיוק בן אדם רוחני, מקורבים כבר לקחו אותי לשיחת הבהרה, שאני לא יכולה להתעקש שהאהבה ליקום מתבטאת רק אם יש כמהין בריזוטו אבל ככה אני אוהבת את העולם, עם המון חמאה, יין, כמהין ופקורינו.
כשאכלתי בפעם הראשונה את פסטת החצילים בתפוזים ובזיליקום של השף פיליפו לה מנטייה, חשבתי לעצמי שזה שילוב קצת מוזר אבל יאללה, ננסה.
ברגע שהטעם הציף אותי חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני, זו סך הכל פסטה! אבל חוויתי דרך המנה הזו את כל הילדות שלו בסיציליה והתמלאתי בחום ואור של השמש הסיציליאנית, לא משנה כמה הזכרתי לעצמי שזה סך הכל מיץ תפוזים.
כשאני מכינה ארטישוק ממולא באספרגוס, אני מדמיינת כיצד זוג יושב לארוחה רומנטית, איך הם מפתים אחד את השניה במבט כשהם מתענגים על עלה של ארטישוק ואיך מחוות האהבה האולטימטיבית של אחד מהם היא להקריב את ראש האספרגוס למען האחר – כי אוכל זו חוויה ברבה יותר גדולה משובע לשמו.
אני באמת מאמינה שאוכל שבושל מאהבה, מזיכרונות נעימים, מחוויות בלתי נשכחות, הופך את החיים להרבה יותר נעימים וכשמפגישים בין אנשים שנהנים מטעמים, אין שיחות יותר מרגשות מאלה.
גדלתי בבית לבן ומואר, ספוג בריחות תבשילים מדהימים שאמא התאימה למצב רוח של כל אחד מאיתנו, היא תמיד ידעה אותו לפני שהגענו.
בכל בית בו גרתי יצרתי את החוויה הזו למען אהובים וחברים. העבודה במסעדות לא יצרה מספיק אינטימיות מבחינתי, רציתי לבנות את הארוחה המושלמת והאישית למען כל אחד ואחד מהלקוחות, משהו שייקלע לטעמו, למצב רוחו, לאווירה אליה הוא או היא שואפים לייצר ברגע שבו הם נוגסים את הביס הראשון.
כאן אני מתחילה להגשים את החלום לעצמי, ולסועדים שלי.
צילומים אני והצלם המוכשר והמקסים יוסי סודרי
טל עירוני | TAL IRONI 