מסעדות בורשה – חלק 2

אני חייבת לומר שהעובדה שאף אחד מהקוראים שלי לא עושה בכלל חיפוש על העניין של מסעדות בוורשה ממש מטריד אותי. כי אם יש משהו שישראלים ממש אוהבים לעשות זה לאכול. גם המבחר העצום שיש בישראל, של סוגים של אוכל מעיד על כך שהקהל הישראלי בכלל לא שמרן כשזה מגיע לאוכל, אפילו שכשרות היא אישיו מאד גדול ומגביל אצל ישראלים רבים.

ועדיין, כנראה אף אחד לא מעלה על דעתו שהאוכל בפולין מעניין או טעים, (שלא לדבר על מדהים!), כי כמו שכתבתי בפוסט הקודם, העדה הפולנית סובלת מדעות קדומות לגבי בישול ורוב האנשים חושבים שמדובר בעם שאוכל מאכלים אפורים.

בקיצור, לפני שאתם רצים למקדונלדס בין שופינג לשופינג, כדאי שתקראו פה קצת על מסעדות בוורשה, ואולי תלכו גם לפוסט הקודם בנושא אם זה יעשה לכם חשק…

יאללה מתחילים!

אחד הרחובות שהפכו להיות מוקד למסעדות ממש מגניבות ושוות הוא רחוב   ZURAWIA שמקביל לשדרות ירושלים, (שוב, בחיי שאני לא צוחקת), מהאזור של מלון מאריוט ועד לרחוב NOWY SWIAT, (בצד של ככר שלושת הצלבים). כתבתי בפוסט הקודם על מסעדת בוצ'רי אנד ווין המומלצת שלא הצלחנו להשיג בה מקום והלכנו לאחותה הברסרי, (גם הפעם לא היה מקום, נסו כמה שבועות מראש לפני שאתם טסים). אבל לאורך כל הרחוב יש המון מסעדות, כאלה שבעיקר הצעירים המגניבים והשיקים של ורשה מבלים בהן.

אחת מהן היא PALMIER. אני יודעת שלישראלים קשה להבין את ההתלהבות מעצי דקל אבל באירופה זה אישיו וזה בראסרי שהקדיש את העיצוב לעצי דקל ולתחושה קובנית סקסית. המקום יפהפה, הוא פתוח מהבוקר ועד הלילה, יש להם גם קוקטיילים מגניבים ובקיץ כולם יושבים במרפסת. אנחנו התחלנו שם את היום ואכלנו ארוחת בוקר – האגס בנדיקט היו מעולים וגם המנה השניה שהזמנו היתה נהדרת והמחיר…17ש"ח למנה! זה מקום שבאמת מתאים לכל שעה שתגיעו אליו אבל יש לי תחושה שבערב עדיף להזמין מקום. כפי שרואים בתפריט, המחירים מגוחכים.

palmier Collagepalmier1 Collage

דרך אגב, אם אתם בעניין של בניית מסלול, אתם יכולים לעצור שם בדרך ל או מ 3MYSIA או לחלופין לרדת לכוון ככר שלושת הצלבים, או שתורידו קצת את האוכל עד למסעדה הבאה, BAMBINO BAR שהוא אחד המילק בר הראשונים בוורשה.

עכשיו, זה חשוב מאד, תתרכזו, אין שום דבר שקשור לחלב בקונספט של מילק בר, זו לא מסעדה חלבית!

מי שהתחיל עם העניין היו הרוסים שהחליטו אחרי מלחמת העולם השנייה שהפולנים לא אוכלים מספיק מוצרי חלב ופתחו את המקומות האלה שדומים יותר לחדר אוכל בקיבוץ. העניין החלבי כנראה מיצה את עצמו מהר מאד וכיום במילק בר יש מגוון מאד גדול של אוכל פולני. יכול להיות שיהיה לכם קצת מסובך כי התפריט כתוב על הלוח בפולנית אבל אני מאמינה שהם מתחילים להתארגן לתיירות ומי שמבקש יקבל הסברים הולמים או שפשוט תכינו שעורי בית ותלמדו איך אומרים שמות של כל מיני מנות.

(זה משהו שיעניין אתכם? שאני אכין לכם מילון אוכל קטן? תעדכנו אותי אם כן).

התהליך הוא שאתם אומרים בקופה איזה מנות תרצו ומשלמים עליהן מראש. משם אתם לוקחים מגשים וסכו"ם ועוברים לחלון שבו משחררים לכם את המנות, מחכים בתור וכשהאוכל יוצא אתם הולכים לתפוס שולחן. כשסיימתם לאכול אתם הולכים לחלון שבו מניחים את המגשים המלוכלכים. קיבוץ או לא?! האוכל ביתי וטעים ומאד מאד זול. כמה זול? הזמנו שני מרקים, שתי מנות בשריות ושתי תוספות ועל הכל ביחד שילמנו 37 זלוטי!

מה אכלנו? נתחיל עם מרק מלפפונים: בפולנית קוראים לו אוגורקובה, אצלנו בבית יש לו שם שהמצאתי לו כתינוקת ואני לא אחשוף כאן את הסיפור אבל אם אתם מכירים את השם רוב הסיכויים שאתם קרובי משפחה בדם או בלב של מישהו ממשפחת עירוני או נובוטני. הסיפור העיקרי של המרק הזה הוא שרוב מי ששומע על מרק ממלפפונים חמוצים תמיד מזדעזע אבל אחרי שטועמים בד"כ מבקשים לפחות עוד שתי תוספות. אז ברור שהזמנו את המרק שלנו!

למנות עיקריות הזמנו שניצל לבן וקוטלט לבן בבצל מטוגן והתוספות, (שבמטבח הפולני הן חשובות בדיוק כמו הבשר), היו פיזי וקופיטקה. על קופיטקה כבר דיברתי בפוסט הקודם, (על כך שאלו למעשה הניוקי המקוריים שהגיעו לאיטליה מפולין), כאן הגישו אותם עם רוטב פטריות. אם אתם אוהבים פטריות, פולין היא סוג של גן עדן מאחר ומדובר במדינה עם הכי הרבה יערות באירופה והם מגדלים המון סוגים. בכל אופן אני מעדיפה את הוריאציה של המשפחה שלי לקופיטקה אבל זו מנה מאד פופולרית בפולין אז כדאי לטעום.

 

פיזי – מבטאים PIZI, זה סיפור בפני עצמו. יש אין ספור וריאציות למנה הזו והמון שמות והם משתנים בכל מיני אזורים ואם בא לכם לנסות את כל הסוגים אני ממליצה פשוט ללכת לסופר ולקנות קפואים בפריזר. יש ממולאים בבשר, יש אפילו מתוקים ממולאים בפירות ואני מעדיפה את אלה שאין בהם מילוי ומטגנים אותם בשמאלץ ובייקון אחרי שהם צפים במים או ברוטב של צלי. מדובר בכדורים שעשויים מתערובת של פירה ותפו"א טרי מגורד, מבשלים אותם במים רותחים עד שהם צפים. לצערי ברוב המקומות מגישים אותם ממולאים בבשר וגם כאן זה היה ככה. אמרו לנו אח"כ שאם אנחנו מעדיפים ללא מילוי, לנסות לבקש קלוסקי שלונסקי. אתם מוזמנים לבדוק ולעדכן אותי.

בקיצור שבענו והיה לנו טעים ומאד זול כך שאם בא לכם לטעום את המטבח הפולני הקלאסי ולשלם גרושים – זה ללא ספק המקום.

bambino milk bar Collage

ונחשו מי חיכה לנו לא רחוק משם? כמו בפעם שעברה, האיש הנחמד שמכין רורקיז קרמם טריים על המקום!

20160521_142842ש

בואו נמשיך קצת לגורמה…

מתיאוס גסלר הוא אחד השפים הכי נחשבים בפולין, סלב שמופיע על שערי מגזינים, שופט במאסטר שף הפולני וכיו"ב. יש לו מתחם קולינרי בסוהו פקטורי בשכונת פראגה. ההתמחות היא מטבח פולני-צרפתי שזה שילוב מאד הגיוני למי שמכיר אוכל פולני אמיתי, (די כבר עם בדיחות הגפילטע והרגל הקרושה), והמסעדה מצויינת!

 מדובר בנסיעה למתחם מרוחק ממרכז העיר, אין שם ממש שופינג כך שרק אם בא לכם לאכול את סטייק הטרטר הכי טעים שאכלתם אי פעם, אתם מוזמנים לנסוע 🙂

קצת על סוהו פקטורי לפני שנדבר על האוכל המדהים: מדובר במתחם שמתוכנן להיות אזור של צעירים עם בנייה חדשה ודירות סטודיו מעוצבות, המון עסקים שקשורים באמנות, עיצוב, אדריכלות, סטארטאפים ומשרדי ליהוק לשחקנים. יש שם סטודיו לקעקועים, כמה חנויות עיצוב ומוזאון ניאון אבל עדיין אין תחושה של מקום שוקק חיים. יש מדשאות בכל מקום עם פסלים סביבתיים וערסלים למנוחה ופינות זולה, יש שם פוטנציאל אדיר, חוץ מפסי הרכבת שחוצים אותו ונותנים תחושה שואתית קצת כמו בתחנה בנווה צדק אבל היי, זו ורשה, אנחנו לא בעניין של לשכוח מה קרה כאן.

יאללה אוכל! מדובר במתחם גדול עם דק חיצוני ואולם ארועים וקומת סדנאות בישול אבל לדעתי הכי כיף לאכול במטבח הפתוח. החלק הזה של המסעדה פתוח 24שעות ביממה והטבחים מכינים לכם את האוכל מול העיניים והמקום מעוצב מקסים וזו ללא ספק חוויה. אבל הכי חשוב – טעים בטירוף!

יש עסקית במחיר מגוחך של 25 זלוטי אבל אם מזמינים מהתפריט הרגיל, לא זול שם. כמובן שהרבה יותר זול ממסעדת שף בארץ אבל יחסית למסעדות בורשה אלה סטנדרטים של גורמה. אנחנו החלטנו לוותר על העסקית, וללכת על ארוחה שמורכבת רק ממנות ראשונות. גם כאן כמובן הזמנו את מרק המלפפונים שהיה מדהים! חוץ מזה הזמנו סטייק טרטר שהכינו לנו מול העיניים, כולל קיצוץ נתח פילה טרי שלם. לא הורדתי מהטבח את העיניים כל הזמן, רציתי לגלות את הקסם אבל התיבול היה של טרטר קלאסי. למרות זאת מדובר בסטייק טרטר הכי טעים שאכלתי אי פעם, אולי זה סוג הבשר, אולי זה מינונים, לא יודעת מה הקסם אבל הוא שווה את הנסיעה. מנה נוספת שהזמנו היתה אספרגוס בסגנון פולני כי מאי הוא חודש האספרגוס וכל המסעדות מכינות את הספציאליטה שלהן. אני לא יודעת איזה ריח יש לכם באף כשאתם נזכרים באוכל של סבתא שלכם אבל אצל סבתא שלי אחת המחבתות תמיד היתה עם פירורי לחם מטוגנים בחמאה או בשמאלץ וזה ריח משכר וממכר וכל ירק שתקפיצו פנימה יהיה מעולה וכך גם היו האספרגוסים השמנמנים האלה, עטופים בפירורי לחם, ממסטלים מחמאה, פשוט ומפיל, כמו שאוכל צריך להיות.

סיימנו עם קרם ברולה ועם אחת מעוגות השוקולד הכי טעימות שאכלתי אבר אם לא ה-!

יחד עם מים מינרלים וקפה, כל הארוחה עלתה לנו בסביבות ה250 זלוטי, שוב, לא זול בסטנדרטים פולנים, מאד סביר בסטנדרטים ישראלים. אם אתם מכורים לחוויות קולינריות, אני ממליצה לקחת מונית ולנסוע במיוחד.

יש במקום גם סדנאות אוכל אבל המינימום הוא לשמונה אנשים אז זה מתאים מן הסתם רק אם אתם נוסעים בקבוצה גדולה.

(דרך אגב זה לא סניף של מסעדת גסלר במוזאון הארכיולוגיה בעיר העתיקה, מדובר בשף אחר. היא גם מאד מומלצת אבל טרם אכלתי שם).

gessler Collagegessler1 Collage

ואם כבר סיימנו עם עוגה אז נמשיך לבית קפה הכי מדהים שיש: סוודקי סווני.

כתבתי עליו בפוסט הקודם כי לא הספקנו לחזור אליו ומאז אני מפנטזת על העוגות שם, (ואני ממש לא בן אדם של עוגות), והפעם לא ויתרנו. לראשונה בחיי הבנתי על מה אמא שלי מדברת כשהיא מדברת על בצק שמרים ועל סופגניות ועוגות קרם. אלה דברים שבדרך כלל משעממים אותי או אפילו מגעילים אותי. מסתבר שעד היום טעמתי חיקויים מחרידים לדבר האמיתי.

אני לא חושבת שיש מילים לתאר את העוגות של הקונדיטורית הגאונית הזו, (כבר בדקנו, היא מסרבת להוציא ספרי בישול כדי לא לחשוף את המתכונים), אבל השילוב של עבודת ארטיזן על כל בצק וכל קרם והחומרים הטרייים והכל כך איכותיים הופך כל ביס לעבודת קודש. אין לי אלא לסכם שאם יש לכם רק שעה בוורשה, תלכו לבית קפה הזה ותודו לי לנצח.

slodky slony 1Collageslosky slony Collage

לסיום, טיפ לחולים: אני לא יודעת אם זה החיידקים במטוסים או בשדות התעופה או משהו אחר אבל בשנים האחרונות אני נוחתת חולה בכל טיול שלי.

כשאני חולה אני צריכה אוכל של אמא ואצלנו בבית מצבי חירום מטופלים ע"י מרק עוף ושניצל עם תפוחי אדמה. אלה המאכלים הכי מנחמים, זה מה שחיכה לי תמיד כשהייתי חוזרת מטיול שנתי, זה מה שגם אני וגם אחים שלי צריכים במשברים רגשיים או פיזיים וזה גם מה שמרפא. בקיצור, מבחינתי להיות חולה בורשה זה בעצם גן עדן, בכל מקום יש מרק עוף כמו שצריך ושניצל כמו שצריך ואמא סיפקה את הטישואים והתמיכה הנפשית. אז חזרנו לרדיו קפה גם הפעם כשהרגשתי לא טוב ורציתי להיות קרוב למלון וגם הפעם היה נהדר כמו בפעם שעברה אבל באמת, בכל מקום יש מרק עוף כמו שסבתא שלי ואמא שלי עושות, שהוא הרבה יותר ציר מרוכז ועשיר מאשר כל מיני קערות שקופות ודלוחות שהגישו לי בארץ, קוראים לו כאן רוסו, תחפשו בתפריט ROSOL, (לא זוכרת אם כתבתי בפוסטים הקודמים ואני מתנצלת אם אני חוזרת על זה שוב, L עם צ'ופצ'יק מבטאים כמו W, זלוטי זה למעשה זווטי וכיו"ב).

שיהיה בתאבון, מקווה שאהבתם,נתראה בפוסט הבא, בינתיים אתם מוזמנים לשלוח לי גם המלצות שלכם!

radio cafe Collage.jpg

מודעות פרסומת

8 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. שירלי הגיב:

    היי טל
    תוכלי בבקשה לרשום את הכתובת של המסעדה של מתיאוס גסלר? לפי האתר שלו יש 3 ולא הצלחתי להבין איזו מהם באזור פראגה
    תודה רבה

    1. ironital הגיב:

      הי שירלי, זו המסעדה בפראגה, היא נמצאת בתוך המתחם של סוהו פקטורי אז הכתובת היא של המתחם למעשה http://www.mateuszgessler.com.pl/en/restaurants/warszawa-wschodnia

  2. חיה הגיב:

    היינו בבית קפה שציינת בסוף… האכזבה הייתה כל כך גדולה
    העוגות לא בנראות טובה מקום מלוכלך ולא עדכני אין מבחר של קינוחים ןהכל נראה לא טרי!!!

    1. ironital הגיב:

      תראי חיה, אני לא נוטה לסנן תגובות אלא אם הן נכתבות בשפה לא ראויה אז אני מאשרת לך את התגובה הזו.
      אבל, היא נראית לי קצת תמוהה. אין לי שום אינטרסים או הסכמים ואף אחד לא משלם לי, אני כותבת רק מנסיוני ובתור מישהי שעבדה עשר שנים במסעדות ובתי קפה הכי נחשבים בארץ, בתור טבחית ושפית, אני די מבינה בנושא הזה. והמקום הזה הוא יצירת מופת בעיני.
      יכול להיות שציפית למשהו יותר מודרני מבחינת העיצוב, אולי ציפית לעוגות אחרות כי את לא מכירה את העוגות הפולניות הקלאסיות, אולי סתם נפלת על יום לא טוב ואולי אחת המלצריות עיצבנה אותך, זכותך. מה שחשוד בעיני הוא שכתבת שאין מבחר במקום ולא היה ולא נברא יום שהמקום הזה לא עמוס בעוגות וזה הדבר הכי בולט לעין כך שהביקורת שלך קצת מריחה עאפס – חשבון אישי…
      לו היית כותבת כזו ביקורת על מקום בארץ, רוב הסיכויים שהיו תובעים אותך על הוצאת דיבה, יש ערך לשמו של עסק מכובד שנבנה במשך שנים והעובדה שיש היום אינטרנט ולכל אחד האצבע קלה על ההדק כבר לא עוברת בקלות בבתי המשפט.
      אז אולי הרשית לעצמך כי זה בחו"ל ואת חושבת שזה לא יזיז לאף אחד אבל 30% מהקוראים שלי הם מפולין, האתר ניתן לקריאה בכל שפה וזה יכול בכל זאת להביא להליכים משפטיים.
      אז אני אאשר לך את התגובה כי כפי שאמרתי אני לא בעניין של צנזורה אבל קחי בחשבון שיכול להיות שתשלמי עליה מחיר כלשהו.

  3. אביטל הגיב:

    היי טל איזה כיף לקרוא לפני נסיעה לוורשה.תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s